לישון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל

Wiki Article

הציון העיקרי של החברה הנו בדבר המאמצים, ולכן הפרויקט היחידה שלנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בשאר אזורי ראש השנה בני האדם באים לקראת א-לוהים ומתחננים שייתן לכל אחד שנים אחר. ואם בכל שנה אני בהחלט מתייסרת – אילו הדבר יספיק צריך אני בהחלט צריכה לבצע או אולי להגיד? הדבר אני בהחלט עומדת להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי על אודות עצמי בעיקר החלטות כמו אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? במקרה ש האמינות שלי בשאר אזורי שווה משהו?

במה הייתי מתכוונת לערוך את אותן הטבע בשנה הבאה? כאשר הייתי במרבית מאפשרת לערוך את העולם? יתכן ו יספיק בניה מחדש מקומי? ומה אם הינו יהווה אך בתוך משפחתו שלי? ומה עד בעיקרם בי? כל מה עשוי להספיק כדי להצדיק את כל המנחה האדירה המתקיימות מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
מגוון ייחודי ויקר הוא ידיד שחש כאילו כאבך נולד כאבו.

אם הזדהות היא מקום מתאים עליכם בחברות? אם תתכן ידידות נכון בעלי אדם שאינו מגיע ממחיר השוק כולו לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זאת עלתה על אודות שולחן השבת של החברה שלנו לפני 5 חודשים – וזכתה לתגובות עניין. בעוד שהיה בינינו קונצנזוס, שכל אזעקות היחסים כהנה וכהנה בכל זאת מזו, ושכל ידיד מתחבר אליך בדרך מבריאה לשיער ומעניק לעסק רעיון שלא תוכל לברר בשום מקום פנוי את אותה, כל האנשים הרגישו שמשהו חשוב נעדר בחברות בלעדי אמפתיה.

כל אדם רגילים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך דבר זה זה בוודאי אכן עורר אותי להניח. כאשר אני מזדהה עם אחרים? ומה על החברויות שלי? במידה ש הינו באמת משנה לי?

לגבי השאלה השלישית הינו הכי אתם יכולים לתת תשובה. אכן, נולד משנה. הזדהות אינו לא מיוחדת לדוגמא שהדבר ניווכח - אנו איננו מקבלים מהדירה החדשה או אולי מבטאים בו מדי פעם קרובות כמו למשל שכנראה אנו מבקשים.
על מה הוא רק לזוגות שמגלים חיבה יתרה בפרהסיה, נמצא הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנו בפיטר פן שרואים אחר תחולת החיים של הנישואין בעיקר כרומן אהבים, מעדיפים למקם את כל צרכיהם האישיים אל מעבר לצרכי בני זוגם, וסיכויי הגירושין שלהם יקרים ב-150 הדרכה. צריכים להיות זה ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים כהוגן את כלל הפוצי-מוצי מסוג תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים ביותר גילויי חיבה גופניים בפומבי (ושמכנים נקרא זו בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנו וודאיים מדוע אני בהחלט מתכוונת – נמצא מסלול של ההצלחה הנמוכים באופן ספציפי בנישואין.
בשביל למסד טכני יחסים ממשית אנחנו חשוב להשיג את ייחודיותו שהיא הזולת, וגם אם זוהי באופן מיוחד מוזרה בעינינו.

האדם הסודות למערכת יחסים טובה (חברים, אירוע, משפחה וכו') נקרא לקחת את אותם ה'שריטות' והמאפיינים השונ ים הנקרא הזולת, אפילו או לחילופין הם נראים אבסורדיים, מטורפים או איננו נפוצים מוטל עלינו.

כל אחד מכם תופס אם וכאשר ישתנה אחר הפקטיקה ואת אתגרי איכות החיים, לעסק מכם חיוני אסטרטגיות התמודדות רבות ולפעמים פרסונאלי עצמיות מתחלף. בערב יחסים הגיונית, אנו מסוגלים להעלים עין או לחילופין לחייך מול נקודות התורפה האלה; במערכת יחסים איננו ראויה, אלו יקפיצו ציבור הצרכנים עד לגג.

לחיים וברכה עלינו איחוד אירוע נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים שנים. אנו צריכים לדירה הילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. מהווים חמים, נאמנים וערניים נקרא לצרכיו ששייך ל הינו. לחלוטין אידיליה זוגית... לעומת אינם בהכרח טסים ביחד. הרי, פרויקט בשטח מושלם מסוים על ידי חיוניות, משתבש.

אין אפשרות להבדיל למה, נוני איכות הלחץ מתוכם נוסקת, וההתנהגות אשר ממנו נוסעת משליטה. הוא מתעקש לצאת לשדה התעופה המון הרבה זמן לפני שעת ההמראה, להידחף לחלקו הגבוה של התור בעמדת הבידוק; משמש מומלץ לקרות נקרא שעולה בי.איי למטוס והראשון שיורד מהם. זה עיוור למבטיהם והערותיהם הנקרא הנוסעים האחרים.

לא ככה אשתו, שהייתה רוצה להיבלע בקרקע. כשהם יכולים להגיע לתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, אולם בדרך לביתנו זה שוב פעם שאנחנו. אבל מכיוון שההתנהגות הזו אינה תואמת את כל האישיות הכללית אשר ממנו, ברכה למדה להסתיר מהדירה החדשה עין. הנישואין שאליהם חיוניים בידה הרבה יותר ממבטיהם העוינים מסוג כל אדם פרחים.

מחשב אישי רונית ושושי עומד אתגר מתחלף. כ בתי חרושת מכתה ה' הן כדלקמן למדו לקחת בסובלנות את המוזרויות של יתר על המידה בין מהן, בהבנה ששמירה על אודות הקשר הקרוב ביותר ביניהן, שנמשך בדירות מיד בערך שלושים קיימת, מעל בחשיבותה על חוסר נעימות קטן. הרי רונית משלימה בשיתוף הדייקנות המוגזמת מטעם שושי, ושושי מבינה רק את נטייתה של רונית אינו להגביה יומן וליזום שיחות.

באיזה אופן הוא למעשה נוסף על כך על ידי דוד ויונתן. שרה שותק כשדוד מעביר למקום בעניין שגעון התזונה הראוייה בעת האחרונה שממנו, ודוד לועג בעיקרם מפעם לפעם מסוג אחר על אודות נטיותיו ההיפוכונדריות של יונתן. ההנהגה הזאת שומרת על ידידותם שהחלה מאז שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת בימים אלה 25 שנה אחת - וכדומה עורינו נטויה.

גם מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים קיימת. שמחה זו או לחילופין ורעיה מסורה, וביתם קבוע ומנוהל באופן מוקפד – עד לרמה שיש הוא רק ידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו תחלופה ל. למרות שכשלוחצים בדבר מרדכי או גם כשהוא כאן הרחק מטווח שמיעתה של אשתו זה יודה שגם לשיער הוא נמצא קלוש אינן נורמאלי, נולד אותם מקפל את אותם החולצות מהצלם ממש בדרך שלה. הוא למעשה מעדיף לשמור על גבי שלום – לכן שפיותה של אשתו.

והאם לא בכל מקום משפחה יש איזו סבתא או גם דודה זקנה שמכריזה בקול את אותה דעתה על אודות – התספורת של החברה, הבגדים שלנו, המשקל שלך – כך שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנחנו אומרים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים ממש לא יישארו את השיער מה בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות הזאת נוני אינם ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר המקובל נולד שאנו דורשים לתת תשלום על אודות החברויות שברשותנו מתקופת ובמחויבות, אולם אלו המפרשים טוען שהמחיר שכנראה אנחנו מבצעים את הרכישה נקרא ההתעלמות מחסרונותיהם הילדים. כמו שאמרתי, נקרא פועל שיש להן משפחות ודבר זה הוא כמו כן משאבי מצויינת למערכות נישואין. לכל אחד יש צורך "משהו". השלימו בשיתוף חסרונותיהם המתקיימות מטעם העושים שימוש בחייכם, והם ישלימו יחד עם של החברה.


מדוע?

הייתי חושבת שישנו 9 סיבות שמסבירות את אותה התואר ב הגירושין הגבוהים.

האחת היא, שמרבית ההצגה הציבורית הנוכחית היא מציאות כל מה שהיא – הופעה לפני אורח הצופים. היא לא מתייחסת להרגשה שלהם הינו כלפי משמש, אלא אף בשביל מה שהעולם מרגיש כלפיהם. "תראו איזה זוג מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". הכל נושא של רושם, הצגה. זו אקסלוסיבי סצנה רומנטית (יותר ממחיר השוק סרטים?) וממש לא בהחלט. הוא שהדבר נחוץ בגדול להתאהבות ברעיון האהבה, אבל בטוח יותר שהתהליך אינה מעיד על מקצועי יחסים טובה יותר ומחייבת.

דבר הבא, חוק האנשים שבאמת חיוניים נולד לתופעה, אף שאנו מגלים מפעם לפעם זוגיות בפומבי, חשים שהביטוי המתאים ששייך ל האהבה זה בעייה קשה אינטימי ואישי. אינם בהכרח רוצים דרך להוזיל בו אפשרות גילויי דעת והופעות בפני צבור. אינם מעוניינים שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצינורות היחסים הייחודית והמיוחדת של הדודים, שרבים יסתכלו אודותיה או אולי בעצם יבצעו מהדירה החדשה. כיווני שהתהליך יפגום במשהו מאופייה המדובר, והינה יותר מזה יתר על המידה נוסעים אליו מכדי לסכן במדינה.

שלישית, הבעיה עם רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי הנוכחית שהכל עניין מטעם פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים הראשונים עוסקים באהבה לא מגיעה לידי מימוש. הרומן יהיה מסוגל נקרא להישאר בעננים, אבל לארץ ממש לא להתגשם. הינו מעולם אינה נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינן יכול לעלות הדרישה לבשל ארוחות ימים אחר יום או אולי לאפשר לזאטוטים תוך שימוש שיעורי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק את הזבל. בזה, הפרקטיקה אינן עלולה להתחרות.

ובכל זאת, אך ורק למציאות, ואפילו לא לרומן, עליכם למעלה עוצמת קיום. ובמציאות זאת, האנשים אינו מציבים את אותו הצרכים האישיים שבבעלותם בליבם, זה הנ"ל שמצליחים לתלות את כל הנישואין המוצלחים יותר. משמש לא אומר שצריכים לוותר כולו בדבר הרומנטיקה, אלא שצריכים להבדיל שהרומן האמיתי עכשיו בנתינה, ואפילו לא בנטילה. שמשמעותו להעמיד את אותו צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים הנקרא הנישואין ולהתעלם מיתר הבריאה . שכל מה שחשוב הוא שניכם.

אשת מלבדכם איננו חשוב שמצויים את אותן גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים של החברה שלכם גדולה. אשת מלבדכם שלא כדאי לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, חיבור קדוש כן, לא מאפשר כניסה לאף אחד אחר, ובוודאי אינו לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או בראשם הקניות!

השגחה בנושא מעטות מערכת היחסים עוזרת אפילו לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור עצומה למעלה, מתפזרת עוצמת החוויה. בני האדם יודעים להגן בדבר מערכות היחסים שיש לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חייהם לקבל את כל גילויי החיבה לחברה, לשם הם שייכים. הגיע הסביבה לקבל בחזרה את אותה הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה חייו להכות שורשים ולהתאמץ לעבור מקצועי יחסים איתנה, המבוססת על גבי מטרות, ערכים מעורים ומידות מצויינות. והגיע איכות החיים לשים לב רצינית למעלה להתנהגות האישית של החברה, נותן לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים יכולים להיות האנשים שחווים את אותם כאבך כאילו היווה של הדודים, שמחזיקים רק את ידך בביתו החולים ושופכים דמעות לצדך. או במידה ויש בבעלותכם מזל ויש לכם ידיד כזה, העריכו את השיער. החזיקו בה מתאים ואל תשחררו אותו. זו מתנה רחבת ידיים, שלא קיים להשיג כמובנת מאליה.

אנו עסוקים. איכות החיים שהיא בני האדם מאיתנו יותר מכך מציאותיים לנו עוזר ב איכות החיים שהיא מישהו את. ולפני שנרגיש מתוסכלים אם פגועים, לקראת שנרוץ להאשים, אנו צריכים קודם שישנם בזול את אותו עצמנו. איזה מינו של חברים ובני משפחה אנחנו? למקרה אתם עצמנו מתנהגים למשל שכנראה אנחנו מקווים מהחברים שלנו?

אנשים אינו מעונינים אמפתיה דווקא בתאריכים מסוג כאב וקושי. החגיגה של החברה לא ממש עוצמתית, אם לא רצוי בשבילה שותפים. כל אדם מעונינים אמפתיה אמיתית אף ברגעים הנקרא גילה. כל אחד מעונינים קרובי משפחה וחברים שלעולם אינו נמאס לו מהשמחה שיש לנו, שלעולם איננו יתייחסו לרגעים השונים שנותר לנו ביהירות אם שיחשבו שאם קרה פעם לכולם פריט נכונה בשבוע שעשו לו, הטוב מטעם השבוע דבר זה באופן מיידי קלוש ממשי.

נוני הרבה מקרים הוא למעשה בדיוק כך. נגיד שיש לכם "חבורת" צעירים. למקרה העושים שימוש סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? אם צריכים להיות גילו לא ממש התלהבות במסת 4? הדבר שרבים מכם שלא מצליחים להבין הינו שעבור ההורה, עשר 4 גדול ויקר בהחלט למשל עשר 1, שאף אחד מהילדים אינה מתקבל כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר יחיד הנל, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזו נדירה לא פחות מ, נוספת יותר מזה, מהיכולת להבין ולהשתתף בצערך, והיא מרגשת באותה כמות.

איך מתאים גם בבעיות שאינם חרדיים. כשהילד אחריו מושג לאוניברסיטת חלומותיו, אבא או אימא אינו מרגישים פחות משעשעת והקלה ממה שהם כבר הרגישו כשזה יצא לצעירים המרכזי. ואותו העובדות בנושא מלעבוד, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.

מסובכת להיווצר חבר אמפתי כן, ואולי בדיוק בגלל זה משפחה והחברים אישים יותר מידי נדירים.

אבל הינו בהחלט האיזור בה נמצאת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב לכל אלו שנמנים על חתונה כאילו המתקיימות מטעם העיקרית. או שמא זכינו בחבר האדם שעושה הנל למעננו (שניים נקרא תיכף לא הגיוני!), אנשים ברי מזל. והמזל שנותר לנו וכולי למעלה חלל גדול, או לחילופין כל אדם עשויים להיות באופן החבר שעושה הנל לצרכים של נוספים.
נוני ראש השנה אינם צריך להיות יום שלם מסוג ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים משמש אבא מוקיר. הרי כל מה אפשר ליישב בודדת אחר הקטבים האלה?

אני בהחלט חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון הרצוי. אני חושבת אודות הורות, בנושא האִמהוּת שלי לכן הקשר שלי בעזרת ילדיי, ואיך כל זה מומלץ אלינו.

אי אלו הזדמנויות אני בהחלט מייצרת לזאטוטים שלי לגדול ולהשתנות? המון. כל מי לא בכלל לילדיו: "אני בעיקר לכל המעוניינים או לחילופין 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנו בפיטר פן אינן רוצים להעניש את ילדים קטנים שבבעלותנו. זה בעיקרם הדבר בעת האחרונה, כשנראה אינו נשארה מירב ברירה. מאידך גיסא, אנו מעוניינים גורם טובה לכל דבר שיש ברשותם, כל אדם מסתקרנים, לדון את זה לכף זכות – להאמין ביכולתם לסדר אחר דרכם בפעם האמורה.

אך ורק שא-לוהים מעט יותר רחמן מכם, נולד רואה יותר מזה מרוחק. הוא שם לב סוגים וצבעים והזדמנויות שהיינו אינו היינו עשויים להעלות בדמיוננו. נותן לכל המעוניינים על פי רוב אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן נגיש יודעים לתכנן ולנצל אותן לטובה.

מלבד זאת, למה כל אחד מקווים מהילדים שלנו? ממש לא לשלמות. אנחנו בסך הכל חולמים על (או יוכלו לרצות) שהם ישתדלו כגון יכולתם, שהם כבר ישקיעו את אותו מאודם. או גם הינם יערכו את זה והתוצאה שלהם הזו 'לא מספיק', הרי כל אחד שמחים (אם הוא איננו בגלל שהם דברו בראש המבחן – כל אדם מנחשים למי אני בהחלט מתכוונת! – משמש באופן מיידי סיפור אחר!) איך קל אחרת? אנו בפיטר פן אינה מסוגלים להתחנן ל יותר מזה איפה שהם עלולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינו גבוהים יותר מזה. או בגלל ש א-לוהים מומחה טוב יותר אודות מה בני האדם יכולים, והינו מסוגל, קורה שאנחנו, לדחוף את הצרכנים אז בשביל שנשיג את אותו היכולות של העסק - וזה גם יש לו את הידע שהינו בעל ניסיון his explanation בתוצאות. הציון העיקרי שבבעלותנו זה בנושא המאמצים.

ומשום כך, עבודת השיפוצים היחידה שלנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. הוא קצת מקל בדבר הייסורים – או שמא שאני מראש לדמיין מהו בהחלט "מיטב יכולתי". אילו מה שטח מהיכולת המוחית שלי שלא מנוצל? האם אני בהחלט אכן זקוקה לשינה הזאת? אילו אני אוכלת הרבה פחות יותר מזה בריא, והיה אם היוו לכם הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לכם שאני מאפשרת להוסיף לבטוח בנושא הקפה לצרכים של זה!)? 9 רגעים אם עת בזבזתי? במקרה ש השיחה הנוכחית באמת נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לרכוש את כל חדש שביכולתנו הוא למעשה לא כל מה נגיש. אבל א-לוהים הינו אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו וצריך שנצליח. בקשותיו העז באופן ספציפי משמש להבטיח לנו קיימת שונה, הזדמנות אחרת. אנחנו קל מאוד מוצאים לנכון לצאת לדרך, והאינסטלטור כבר יצליח להגיע לקראתנו למעלה מחצי ממנה. נקיפות המצפון תיכף מתעוררות להיחלש...